עבד של העסק: מה למדתי כשהבאתי עובד במקומי

מה ראיתי אצל לקוח

לא מזמן פנה אליי לקוח חדש.
כמו עם כל לקוח התחלתי מסקירה מלאה של העסק.
שלחתי לקוח סמוי ועשיתי את כל הבדיקות שלי מאחורי הקלעים כדי להבין בדיוק מה קורה בעסק.
רק אחרי זה אני בונה תוכנית עבודה.

כבר בשלב הסקירה ראיתי משהו שהחזיר אותי לדברים שעברתי בעצמי.
נדיר מאוד שאני לא מזדהה עם לקוח לפחות במשהו אחד שאני רואה אצלו בעסק.
במקרה הזה זיהיתי את מה שאני מזהה כמעט בכל עסק קטן.

בעל הבית עובד מסביב לשעון ואין מי שינהל את העסק.
הוא כל כך עסוק ביום-יום ובשגרה שאין לו זמן באמת לנהל ולפתח את העסק ולהצעיד אותו קדימה.

הצעד הזה מפחיד.
אני יודע.
הייתי שם.

הייתי העובד הכי חרוץ בעסק. ולא ניהלתי אותו

בגיל 28 פתחתי את העסק הראשון שלי.
הייתי שם כל היום, מאחורי הדלפק.
לקוחות, הזמנות, ספקים, תשלומים.
הכל עבר דרכי.

הרגשתי שאני עובד קשה מאוד וזה היה נכון.
אבל אם מישהו היה שואל אותי מה קורה עם העלויות, איך הולך השיווק או איפה העסק יהיה בעוד שנה, לא הייתה לי תשובה.
הייתי כל כך עסוק בלעבוד בעסק שלא ניהלתי אותו.

למה לא הבאתי עובד

חשבתי שאין לי תקציב להכניס עובד נוסף.
אמרתי לעצמי שאני אקח את זה על עצמי.
אני לא מפונק.
בפועל הייתי עבד של העסק.
עבדתי מ-5 בבוקר עד 11 בלילה.

ככה מגיעים למצב שעובדים יותר מ-300 שעות בחודש.
אבל האמת?
זו לא גבורה.
זה לא מראה כמה אתם לא מפחדים מעבודה קשה או כמה אתם חרוצים.
זה מראה שחסרה הבנה אחת.
דווקא כשלוקחים צעד אחורה ומבינים שחייבים, העסק צומח.

כל שעה מאחורי הדלפק היא שעה שבה אף אחד לא בודק מחירים של ספקים, לא חושב על התפריט ולא מביא לקוחות חדשים.
העסק עובד אבל אף אחד לא מנהל אותו.

צעד אחד אחורה

בשלב מסוים החלטתי לקחת צעד אחורה ולהביא עובד במקומי.
זה הפחיד אותי.
לכן הכרחתי את עצמי להצדיק את ההחלטה.

יצאתי מהדלפק עם משימות ומטרות מאוד מדויקות.
התחייבתי לעצמי שאם העובד עולה לי סכום מסוים, הקופה חייבת לגדול ביותר מזה.
מהרגע הזה הסתכלתי על העובד כעל השקעה שאני צריך להחזיר.
הזמן שהתפנה לי כבר לא היה זמן פנוי.
הוא היה מחויב לתת תוצאות.

מה עושים עם הזמן שמתפנה

זה תלוי בבחירות שאתם עושים.
בהחלטה לקחת את העסק ולהצעיד אותו קדימה.

בזמן שמתפנה בונים מחלקות נוספות, יוצאים לאירועים, פותחים משלוחים ומחדדים את השיווק.
דווקא עובדים פחות שעות.
אבל מגיעים עם אנרגיה ונהיים הרבה יותר פרודוקטיביים.
זה שווה הרבה כסף.

צריך לקפוץ למים

כך היה גם אצלי.
התפניתי לנהל את העסק.
הקופה גדלה, השיווק התחזק ושיטת הניהול התהדקה.

הוצאות השכר עלו.
אבל העסק הפך לרווחי.

הפחד לשלם לעובד כשהקופה לא מלאה הוא פחד אמיתי ואני לא מזלזל בו.
אבל צריך לקפוץ למים.
לא בעיניים עצומות.
עם מטרות ברורות, עם מספרים שבודקים כל חודש ועם מישהו שמחזיק אתכם מחויבים אליהם.

תנסו שבוע אחד

קחו שבוע אחד שבו אתם מורידים מעצמכם את שעות התפעול ועוברים לכיסא של המנהל.
עד הסוף.
תרשמו לעצמכם יעדים לשבוע הזה.
בסוף השבוע תבדקו מה קידמתם בזמן הזה.
אני לא חושב שתרצו לחזור לדלפק אחרי זה.

שי קומרצ'רוייעוץ וליווי מקצועי למסעדנים · מי אני